צינון הרפת

החום היוקד שבערבה עלול ליצור אצל הפרות סבל אדיר, ללא צינון נכון. ובעוד הבעיה קשה ברוב השנה, היא מחמירה בעונת הקיץ, כשלפרה, שמייצרת כמויות גדולות של חלב, קשה מאוד לצנן את עצמה ולהוריד את חום הגוף, מה שעלול להוביל למצב רפואי של עקת חום.
מצב זה דומה להתייבשות בבני אדם, אך יכול להוות סכנת חיים ממשית לפרות. פרה שנכנסת לעקת חום תאכל פחות, תשתה פחות, תחווה קשיים בנשימה, ועלולה גם לפתח סימפטומים קשים יותר. לכן, אנחנו והרפתות שלנו רואים חשיבות אדירה בצינון הפרה, ומקצים משאבים רבים ללמידה וליישום של הנושא.

מה אנחנו עושים?

ישראל היא מדינה חמה, ולכן רוב הרפתות בארץ מצננות את הפרות. הבעיה היא, שאותו צינון לא תמיד יעיל, וברוב המקרים – גם לא מפוקח. היום, ברוב הרפתות בארץ אין מעקב אמיתי אחר טמפרטורת הפרות לאורך היום, וההחלטה לגבי האם לצנן את הרפת או לא, היא החלטה שלרוב תתקבל על ידי הרפתן לבדו בהתבסס על תחושה, או על נהלי צינון בשעות קבועות.

כדי להימנע מהמצב הזה, שעלול להוביל לטעויות, או לחישוב לא נכון של זמני הצינון, התקנו טכנולוגיה ברפתות יטבתה, שמאפשרת לבצע הערכה שוטפת של הטמפרטורה ברפת. כך הרפתן יודע בזמן אמת מה קורה ברפת, ובהתאם למידע שהוא מקבל, ובהסתמך על נתוני הטמפרטורה בזמן אמת, הוא מתאים את שעות הצינון לפרות.

איך אנחנו מצננים?

מכיוון שאנחנו מבינים שהחום יוצר אצל הפרות סבל רב, פעלנו מול עשרים ושתיים הרפתות שלנו, והשקענו משאבים רבים בטכנולוגיות צינון חדשות. בין השאר, הרפתנים עמם אנו עובדים הצלו את כלל מתחמי השהייה בהם נמצאות הפרות, והם מקלחים אותן עד שמונה פעמים ביום. בנוסף, הותקנו ברפתות הליקופטרים, שהם מאווררי ענק הקבועים בסככה, וכן מאווררים שמטרתם לייצר "ערבול" על ידי לחץ מים שיורד על הפרות במקלחות, ומוריד את הטמפרטורה ברפת כולה.

כבר היום אנחנו רואים שיפור משמעותי ברווחת הפרות כתוצאה מפעולות אלו, ומפעולות וטכנולוגיות חדשות נוספות שאנחנו מביאים לרפתות באופן שוטף. הפרות רגועות יותר, רובצות יותר וחיוניות יותר, ובעיקר, המהלך שיצאנו אליו מונע הגעה למצבים מסכני חיים, שעלולים להיגרם כתוצאה מהחום הכבד בערבה.