השינויים כבר קורים בשטח והנה כמה מהם
טיפול במרבצי הפרות (קלטור)
ככל שמרבצי הפרות יהיו יבשים ואווריריים, כך היגיינת הפרות תעלה, והסיכוי שיחלו יקטן משמעותית. וכדי להפוך את מרבצי הפרות לכאלה, אנחנו דואגים לקלטר את הקרקע בין פעם לשלוש פעמים ביום, בכל יום. כך, אנחנו הופכים את השהיה על המרבץ לנעימה יותר, מורידים את הסיכון לתחלואת הפרות, מפחיתים משמעותית את הצורך בריסוס ברפת ומשפרים את רווחת הפרה.
קרא
עוד
הפסקת סימון בכוויה קרה
במשך עשרות שנים, המספר הגדול והלבן שעל גב הפרה היה הדרך היחידה של הרפתן לעקוב אחריה, ולכן היה נהוג לסמן את הפרות בכוויה קרה. אבל החלטנו לשים לזה סוף. היום, רוב הרפתות שמשווקות לנו חלב עברו לשיטת זיהוי דיגיטלית של הפרות, שמשדרת לרפתן בזמן אמת את הנתונים הרלוונטיים והעדכניים על כל פרה ברפת.
קרא
עוד
גידול עגלות בקבוצות
כדי לשמור על בריאות העגלות הרכות ולמנוע חשיפה מיותרת לחיידקים, נהגנו במשך שנים להפריד אותן מהקבוצה, ולבודד אותן כשישים ימים, עד שיצאו מכלל סכנה. אבל היום אנחנו מבינים שהפרה היא חיה חברתית, ושיש משמעות גדולה לזמן בו העגלה פוגשת את העדר. לכן העברנו את העגלות למחייה בזוגות או ברביעיות לאחר כשבוע עד שבועיים מרגע הלידה.
קרא
עוד
צינון הרפת
אנחנו מדינה חמה, ובערבה חם אפילו יותר. ואם לנו, בני האדם, חם מאוד בחודשי הקיץ,
אז הפרות, שייצור החום המטבולי שלהן גבוה בהרבה, עלולות לסבול מאוד ללא צינון נכון, עד כדי סיכון חיים. לכן השקענו משאבים רבים בטכנולוגיות צינון חדשניות, ובהן מאווררי ענק הקבועים בסככה, מאווררים שמטרתם לייצר "ערבול" על ידי לחץ מים שיורד על הפרות במקלחות ועוד.
קרא
עוד
טילוף בעיתו
רגלי הפרה, שנקראות טלפיים, דורשות שיוף מפעם לפעם, בדומה לציפורניים של בני האדם. בעבר, נהגנו לעשות זאת פעמיים בשנה בצורה רוחבית, מה שיצר עומס ברפת וסטרס אצל הפרות. לכן, החלטנו להנהיג באופן רוחבי ובכלל הרפתות נוהל טילוף בשם – "טילוף בעיתו", שבו אנחנו מטלפים רק את הפרות שזקוקות לכך, במועדים שמתאימים להן.
קרא
עוד
טיפול בשפכים
מתוך הרצון להשתפר ולהפוך לטובים יותר, וכן לוודא שרפתות יטבתה ימזערו, ככל הניתן את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות השפכים שנוצרים ברפת, כל רפת דאגה לפתרון קצה שמטפל במי השפכים. כשהשאיפה שלנו, שכבר קורית בחלק מהרפתות, היא למחזר את המים בתוך הרפת עצמה, ולעשות שימוש בפסולת המוצקה למטרות דישון לחקלאות.
קרא
עוד
ייבוש הדרגתי לפרות
בחודשיים האחרונים להריון, הפרות נכנסות ל-"תקופת היובש", בה הן לא נחלבות כלל. בעבר היה נהוג לעבור לתקופה זו ביום אחד, בו עוברים מחליבה תדירה להפסקת החליבה ברגע. אבל בשנים האחרונות הבנו ששיטה זו עלולה ליצור כאב וגודש בעטיני הפרה, ולכן, החלטנו באופן גורף להעביר את הפרות לייבוש הדרגתי, בו אנחנו מפסיקים לחלוב את הפרה בהדרגה.
קרא
עוד
אנטיביוטיקה סלקטיבית
בעבר, פרות שנמצאו בתקופת היובש, שזו התקופה שקורית כחודשיים לפני ההמלטה ובה הפרות לא נחלבות, קיבלו באופן שוטף אנטיביוטיקה מניעתית - כדי למנוע מחלות עתידיות. אולם היום, במהלך שנעשה תחת פיקוח וטרינרי צמוד, אנחנו בודקים את הפרות תדיר, ורק פרה חולה, או שנמצאת בסיכון גדול לחלות, תקבל אנטיביוטיקה.
קרא
עוד
ייצור מזון מגזם חקלאי
השימוש בגזם פירות וירקות, אותו תוצר לוואי טבעי של החקלאות המקומית בערבה, יכול לשמש כאוכל לפרות, במקום להיזרק. לכן החלטנו, בחלק מרפתות יטבתה, להאכיל את הפרות בגזם החקלאי, וכך לשפר את האפקט הסביבתי, הן על ידי ניצול מלא של המשאבים המקומיים, והן על ידי חיסכון בדלק ובזיהום הסביבתי, שנגרמים כתוצאה מההובלות הכבדות של הקש מהצפון ומהמרכז.
קרא
עוד
מתקן טיפולים ברמה גבוהה
בכל רפת ישנו אזור ייעודי שמיועד לטיפול בפרות החולות, ואליו הווטרינר מגיע כדי להעניק את הטיפול הרפואי הדרוש. במסגרת הפרויקט, אנחנו מנהיגים סטנדרט אחיד בין הרפתות, במסגרתו נקבע פרוטוקול טיפול ברור, וכן דאגנו שמתקן הטיפולים יהיה ראוי ומטופל ברמה הגבוהה ביותר: שהמרבץ יהיה נקי, שיהיה מאוורר, ושהשהות בו תהיה נעימה לפרה.
קרא
עוד
